קול נישא על אם הדרך
טל יזל מעיניו בדלף
מישהו בוכה שם ברצף
אן השביל המוביל לברסלב

אני ישן, ליבי שר בקצב
שיר חדש, מרפא לעצב
שא פשעי ושאני הרף
על כנפי נשרים לברסלב

תוך שינה
פנים של אור זרחו מתוך הסערה
שר לו שיר מופלא אומר לו ׳אל תירא׳
רק אל תתייאש…

בברסלב בוערת אש, הבער אותה בליבי

מצא תלמיד את איש הפלא
והתנועות נעשות ממילא
והריקוד עד כלות הנפש
מנוחה הוא מצא בברסלב

מלאכים קשרו עטרת
חום בלב, ביד דיו וקסת
מעתה אתה סופר מלך
בך לעד תוקד אש בברסלב

יום נסוג,
עולם נרדם והוא על גדות נהר הבוג
כאיל תערוג וכלביא לשאוג
עומד לילה שלם
צועק השם
בברסלב…
ובסוכות האחרון, מיאן להאמין
שגם השמש הזו תתכסה סדין
ובמבט המאסף של הרבי הרחמן
רבי נתן נשאר לבד להודיע לעולם