בחדרו הקטן במלון הישן
ישב גבר צעיר שחור שיער וזקן
ישב וכתב רעיון מטורף
מדינת היהודים קום תקום
הוא ידע לחלום ולהלהיב אנשים
אך ידע שצריך כל חלום להגשים
ולכן הוא כינס את עמו לקונגרס
ודיבר עליהם ציונות.
הוא אמר להם: 'אני, תסלחו לי, ציוני
זה אולי לא הגיוני, אבל זה מה שאני'.
והם באו כולם לאותו הקונגרס
והקשיבו לאיש הנלהב, התוסס
האומר: 'די לחלום! כי הגיע היום
לעשות מעשים של ממש'.
כך נולדה לה לפתע תנועה חדשה
שדיברה ועשתה ציונות בלי בושה
והעם הנדהם התבונן בה נרגש
וזקף את ראשו מחדש.
כך חלפו השנים ואותה התנועה
לא שקטה ולא נחה אפילו שעה
וכל מה שעשתה כבר נחקק ונרשם
בדברי תולדותיו של העם!
והיום כששמים מסביב מרכאות
מבטה העיקש שוב פונה לבאות
היא אומרת לעם: 'החלום עוד לא תם
יש ויש פה עוד מה לעשות'.
ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני
זה אולי לא הגיוני…
