עוֹד מְעַט הַשַּׁעַר נִפְתַּח
עוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח
הַפְּרָחִים הַשָּׂדוֹת
יִתְמַלְּאוּ בִּצְבָעִים חֲדָשִׁים

בֵּינְתַייִם הָעֶצֶב לֹא נִשְׁכַּח
לָשִׁיר, הָיִיתִי מֻכְרָח
כִּי מִי שֶׁנָּתַן הוּא גַּם מִי שֶׁלָּקַח
וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל שׁוּב יִצְמַח

פִּזְמוֹן:
מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה
וְהַלֵּב מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה
וַאֲנִי, כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה
קוֹשֵׁר עַל חַלּוֹנִי, חוּט שֶׁל תִּקְוָוה

וּמֵאָז נִפְרְצוּ הַחוֹמוֹת
נֶאֱסֹף אֶת שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת
וְהַקְּרָעִים מִתְאַחִים וְנָשׁוּב כְּמוֹ אַחִים
שֶׁרַק שִׂיחֲקוּ מַחְבּוֹאִים

פִּזְמוֹן:
מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה..

וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
מִי זֹאת, מִי זֹאת,
מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ : אֲנִי זֹאת, אֲנִי זֹאת
צְלוּלָה כְּאֲגַם מֵי נָהָר.

וּבָאוֹפֶק יָמִים שֶׁל תִּקְוָוה
גַּלִּים לוֹחֲשִׁים לִי אֱמוּנָה
בּוֹא נֵצֵא בְּמָחוֹל מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל
תּוֹדִיעַ אַהֲבָתֵנוּ לַכֹּל

מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה…

——————————-

Soon the gates will open
and soon
the sun
will rise again

the wild flowers will fill
the fields
with colors new
until they do
we won't forget the pain

:I have to say
That He who gives
is He who takes away
and from Him
:all will grow again

Above in the skies
are the voices of war
while in our hearts
we long for calm
,And I
,like a captured child
tie to my window
.a ribbon of hope

Since the walls were breached
We reach for the broken
pieces of our tablets

the cracks will mend
and we'll be like brothers
just playing again
.hide and seek

:And I ask
who is she
who is she
who is she
?who rises up out of the desert
:And I hear
I am she
I am she
clear as a lake of rivers

And on the horizon
are days of hope
:the waves whisper their faith

come with me
let's dance
on the shore of the great sea
and tell the world of our love