בית א
אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם
הַגַּב כּוֹאֵב עֲיֵפוֹת הָעֵינַיִם
יָשַׁנְתְּ הֵיטֵב לִפְנֵי שְׁנָתַיִם
וְגַם אָז, הֵיטֵב זֶה הָיָה שְׁעָתַיִם

אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם
הַבַּיִת יוֹשֵׁב לָהּ עַל הַכְּתֵפַיִם
עֲבוֹדָה וְחַיִּים, מִשְׁפָּחָה וְגַרְבַּיִם
עֲרֵמוֹת שֶׁל כְּבִיסָה עַד הַשָּׁמַיִם

מעבר:
הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת
הִיא רַק עֲיֵפָה
הִיא לֹא מִתְעוֹרֶרֶת
הִיא תָּמִיד עֵרָה
הִיא לֹא מְוַתֶּרֶת
אֲבָל מְקַוָּה
הִיא לֹא מִתְיָאֶשֶׁת
הִיא אִמָּא טוֹבָה

הָ הַצִּילוּ קָשֶׁה
תַּגִּידוּ לָהּ שֶׁ

פזמון:
אִמָּא טוֹבָה
אִמָּא טוֹבַעַת
אִמָּא טוֹבָה
אַת
אִמָּא טוֹבָה

לֹא מְשַׁנֶּה
מָה עָשִׂית אוֹ רָצִית
אִם נִסִּית
אַל תִּהְיִי עֲצוּבָה

…

בית ב
אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם
הַלֵּב הַדּוֹאֵג דּוֹפֵק עַל מָאתַיִם

לְקַבֵּל, לְחַנֵּךְ
לְהַגְבִּיל, לְאַפְשֵׁר
לְהָגֵן, לְלַמֵּד
וְלִלְמֹד לְשַׁחְרֵר
לְהַשְׁכִּיב, לְהָעִיר
לַעֲמֹד לְהַסְבִּיר
לְקַלֵּף, לְלַטֵּף
אִם צָרִיךְ גַּם לָשִׁיר

לְנַקּוֹת, לְחַכּוֹת
לְהִתְאַפֵּק לֹא לִבְכּוֹת
לְהַלְבִּישׁ, לְהַנְגִישׁ
לַהֲרֹג עַכָּבִישׁ
לְסַפֵּר סִפּוּרִים
לְחַבֵּק, לְטַיֵּל
לֶאֱהֹב בְּלִי תְּנָאִים
לֹא לְהַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל

בִּמְקוֹם הַכַּפַּיִם תִּתְּנוּ לָהּ כּוֹס מַיִם

מעבר:
הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת
הִיא רַק עֲיֵפָה
הִיא לֹא מִתְעוֹרֶרֶת
הִיא תָּמִיד עֵרָה
הִיא לֹא מְוַתֶּרֶת
אֲבָל מְקַוָּה
הִיא לֹא מִתְיָאֶשֶׁת
הִיא אִמָּא טוֹבָה

הָ הַצִּילוּ קָשֶׁה
תַּגִּידוּ לָהּ שֶׁ

פזמון:
אִמָּא טוֹבָה
אִמָּא טוֹבַעַת
אִמָּא טוֹבָה אַת
אִמָּא טוֹבָה

לֹא מְשַׁנֶּה
מָה עָשִׂית
אוֹ רָצִית
אִם נִסִּית
אַל תִּהְיִי עֲצוּבָה

אֲ אֲפִלּוּ אִם טָעִית
תָּמִיד הָיִית
אִמָּא טוֹבָה
…..

בית ג
אִם אִם אַתְּ אִמָּא לִשְׁנַיִם
שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה (בֵּינְתַיִם)
יָפֶה לְךָ חִיּוּךְ וּמַבָּט קָדִימָה
יָפֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ, יָפָה, כְּמוֹ אִמָּא.