את יודעת הינו ילדים כאלה
טובים יותר בלדבר, פחות בלכתוב.
אהבנו לטייל בחוץ וגם אם גשם
היה יורד כאילו לא ירד עשור.
ומזל שיש חגים, כי את חוזרת.
וישנה איתי צמוד חצי שמיכה.
והאחים שלך בחוץ עושים תופסת.
אז בואי נצא עכשיו סיגריה בשקיעה.
ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
מי ישמור עלינו?
ויתרתי על הכל, ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות.
כל זה בשבילנו.
//את יודעת, היום הכל נראה אחרת.
והרחוב שלי מזמן הפך שונה.
את העצים הירוקים החליפו בניינים כלכך גבוהים.
ומהכל נותרו לי רק געגועים.
ומזל שיש שירים כדי לברוח
להכנס הכי עמוק אל תוך עצמי
להתפלל שמשהו טוב עכשיו קורה לך
כי את שלי, ולא חשוב איפה תהי!
ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
מי ישמור עלינו?
ויתרתי על הכל, ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות.
כל זה בשבילנו.
