במרומים, למעלה, ברקיע,
מחזה שמיימי, באור מזהיר, מופיע.
קהל של נשמות ומלאכים,
נשמה קדושה הם מוליכים.
מסבירים את שליחותה למטה –
ירידה לצורך עליה.
משביעים ומחזקים, והיא נרעדת,
עוצמת עיניה, נשמה יורדת.
וכשמגיעה לגוף זועקת:
כשאתה אומר 'שהחזרת בי נשמתי' –
התבונן והיזכר בתפקידי, בשליחותי.
כשאתה אומר 'נשמה שנתת בי' –
התבונן והיזכר בשליחותי, בתפקידי,
חשוב עלי, שמור עלי, רחם עלי.
בתוך גוף קטן היא מתלבשת,
בעולל פעוט, נקי מחטא.
מביטה היא בעולם, שואלת,
היא פועלת, והזמן דוחק.
חולפות שנים ומלחמתה עיקשת,
יהודי איננו מתייאש.
לא פשוט בקרב להילחם כך,
אך בנשמה יוקדת אש!
וכשכואב לה היא זועקת:
כשאתה אומר 'שהחזרת בי נשמתי' –
התבונן והיזכר בתפקידי, בשליחותי.
כשאתה אומר 'נשמה שנתת בי' –
התבונן והיזכר בשליחותי, בתפקידי,
חשוב עלי, שמור עלי, רחם עלי.
