אתה קם בצהריים, ובלילה מסתובב
רווק כמעט שנתיים, לא רוצה להתחייב
לא ממריא אל השמים, אתה לא רוצה ליפול
גם נעלמת לי לחודש, וחזרת כמו גדול
והכול בשם החופש
כן, הכול בשם החופש
אתה יורה בי ת'אמת גם כשלא ממש צריך
ונשרת מהתואר, לא רצית להמשיך
אני זוכרת שאמרת טוב להיות שני
אתה מניח בכל בוקר, ובכל זאת חילוני
איך אתה תמיד אומר לי
כן, אתה תמיד אומר לי
יש לי הכול, יש לי הכול
אבל אבא שלי צדק – בסוף צריך לגדול
וכמה זה קשה להיות רק אחד
כי מרוב כל החופש, בסוף אתה לבד
אתה מסביר לי כל הזמן שאין נכון או לא נכון
ואז רקדת כמו שיכור באיזה יער בצפון
לא חותם כבר על חוזים, גם אלוהים לא יעזור
אפשר למצוא תמיד יותר טוב – אז אתה לא צריך לבחור
איך אתה תמיד אומר לי
כן, אתה תמיד אומר לי
יש לי הכול, יש לי הכול
אבל אבא שלי צדק – בסוף צריך לגדול
וכמה זה קשה להיות רק אחד
כי מרוב כל החופש, בסוף אתה לבד
אני מבקשת בשבילך, שתמצא כבר מנוחה
שתפסיק לרדוף אחרי הזנב של עצמך
ויום אחד מתוך כל הלבד
תגיע למקום שתרגיש בו מיוחד
