קראתיך בכל לב בחצות הליל, על הר ציון השומם עוד דומעת עין.

חומותיה אסובב, אבניה אחונן, עד בוא לציון גואל, לירושלים :

א. סובו סובו הקיפוה בני ציון היקרים, טהרו ליבכם ושובו מלפני צור מעונים. טהרו ליבכם ושובו לפני צור מעונים :

ב. בשרו ירושלים כי הגיע עת דודים, ושלחתי אליהו להשיב לב על בנים. ושלחתי אליהו לאבות ובנים :